מתח stress

סטרס stress מתח

כולם מדברים על זה, רבים מאיתנו חווים את זה,
במה מדובר בדיוק?
האם ישנם פתרונות מעשיים?

בואו נבדוק.

מתח היא מילה שהפכה לחלק משפת היומיום שלנו, המקושרת למנגנון ביולוגי ידוע שהוא תגובת הסתגלות נוכח סכנה.

חיים ללא ״לחץ״ מעוררת בעיית ההישרדות. זה כמו לחיות ללא פעמוני הזעקה טבעיים. עם זאת, תהליך זה דורש לעיתים קרובות גיוס של המערכת ההורמונאלית והעצבית, מעבר למה שהפיזיולוגיה מאפשרת.

מתח זה מנגנון.

לחץ היא מילה מהשפה האנגלית שפירושה “מאמץ עז, מתח”.
הוא מאופיין במערך של תגובות של הגוף המיועד להתאים עצמו למצב משתנה, בדרך כלל להצלת חיים.
לחץ הוא דבר נורמלי וחיוני בחיים, זה לא רגש ולא מחלה.
זה שומר עלינו דרוכים כי זה מנגנון או מערכת של הסתגלות המקושרת לאינסטינקט ההישרדות.
לכן זה בדרך כלל זה תהליך בריא וטבעי לחלוטין.

כשהעכבר בורח מציפור הטרף שרוצה לצוד אותו, כל מנגנוני הגוף מתגייסים לעזור לו להציל את עצמו.
הוא חייב להצליח לרוץ מהר מעבר לכוחותיו הרגילים ולהמלט, כך גם אצלנו.

מבחינה ביולוגית, הלחץ מפעיל את המערכת ההורמונלית (היפותלמוס, יותרת המוח, בלוטת יותרת הכליה)
וכאשר המנגנון הפיזיולוגי הזה פועל באופן ממושך, מנגנוני בקרה ורגולציה מסוימים עשויים להפגע.
כשמנגנון הצלת חיים פועל דרך קבע, זה כמו שהשיגרה בניהול החיים במדינה תהיה תמיד במצב חרום.
כל הזמן אנו דרוכים, על סף פקיעה, כל החושים מחודדים ובמצב היכון…..
חלק ממערכות הגוף עוברות למצב standby על מנת לתעל אנרגיה למערכות החרום.
השרירים מתוחים, הראש עובד 24/24 שעות ביום.
במקרה זה, הגוף יכול ליפול למצב של “התחממות יתר”, ומהר מאד נגיע ל burn-out.

  • מהו לחץ נורמלי:
    בעת אירוע יוצא דופן, חד פעמי,
    הילד לא חזר הביתה, וכבר מאוחר…
    טיסה,
    עבודה חדשה,
    קרוב משפחה חולה,
    עבודת סימסטר להגשה,
    דו״ח או מצגת להגשה מחר בבקר אצל המנכ״ל,
    וכד׳…..
  • מצבי לחץ ומתח ממושכים ומזיקים:
    כשהתופעה הופכת לשיגרה, ולזמן ממושך,
    אלימות פיזית או מילולית בזוגיות או במשפחה,
    סגר ממושך,
    הטרדות בעבודה,
    פקקי תנועה כל יום,
    ילדים בבית וללא תעסוקה,
    סכנת פיטורין מתמדת,
    אי ודאות כלכלית,
    דאגה כרונית,
    קינאה כרונית,
    וכד׳…….
קיימים שלושה שלבים בתהליך כניסה למצב של מתח:
  1. האזעקה.
    שלב התגובה של הגוף למצב חדש ומלחיץ, אליו הוא מגיב בהפרשת אדרנלין מוגברת, ואחריו דפיקות לב מואצות, אישונים מתרחבים, יש החשים עוויתות בבטן, זיעה, אדמומיות בפנים  וכד׳.
  2. ההסתגלות,
    כאשר הגוף מגוייס ולחוץ מאוד, במיוחד ברמה של בלוטות יותרת הכליה (האחראית על הפרשת קורטיזול, חומר המאפשר בין השאר להתמודד ולנהל את לחץ הדם). אנו, כלומר הגוף ״לומדים״ לחיות במצב החדש, מסתגל או לפחות חושבים כך….
  3. תשישות,
    אנו נכנסים למצב של עייפות כרונית ועמוקה, קושי להרדם או יקיצות בלילה או חוסר בשעות שינה, ירידה בתיאבון או אכילת יתר, דיכאון, עצבנות או תוקפנות, חוסר סבלנות או אפטיה, ירידה בחסינות הגוף וחשיפה למחלות, בעיות עיכול, בעיות מחזור, הפרעות מטבוליות (סוכרת, כולסטרול) …
    ממש עייפות החומר  ו Burn out.
אז מה עושים,

במה הארומתרפיה יכולה לעזור לנו?
ישנם שמנים אתרים הפועלים על מערכת העצבים, אשר עוזרים בויסותה, באיזונה והרפיתה.
ניתן לשלב אותם עם שמנים אתרים נוספים המבטיחים ״הטענת המצבר״ ומספקים תמיכה לבלוטת יותרת הכליה.
בנוסף, לשמנים אתריים רבים השפעה על הרגשות שלנו באמצעות הריח.

באילו שמנים אתרים עלינו לבחור ?

  • גרון חנוק וצ׳אקרת שמש תפוסה: שמן אתרי קמומיל רומאי, Chamaemelum nobile
  • בטן כואבת, עם עוויתות: שמן אתרי פטיט-גרין-ביגרד (חושחש),
  • כתפיים מכווצות, תפוסות או כואבות: שמן אתרי לבנדר, Lavandula angustifolia
  • דפיקות לב מואצות: שמן אתרי אילנג אילנג Ylang-ylang, Cananga odorata

אם תסמינים אלו מרובים וממושכים, ניתן בהחלט לשלב ולערבב כמה שמנים אתרים עם שמן צמחי גלעין משמש,
ביחס כולל של %10 עד 20%.
20% משמעו  20 טיפות שמנים אתריים + 80 טיפות שמן צמחי.

אופן שימוש:
את התערובת לעסות באזורים שכואבים ומבקשים עזרה.
למרוח על הצד הפנימי של מפרקי כף היד, 1 עד 4 פעמים ביום, או לפי הצורך, עד 5 ימים רצופים בשבוע, וחוזר חלילה.
כשמורחים על הידים, לקרב אותן אל האף ולנשום 5 שאיפות עמוקות.

כאשר המתח מתיש נפשית אנו נשתמש בשמנים אתרים אחרים:

  • שמן אתרי רבינטסרה , Cinnamomum camphora CT 1.8 Cineole
  • שמן אתרי מיורם או מיורן , Origanum majorana

שני השמנים האתרים האלה מאד מאזנים את מערכת העצבים.
שמן אתרי מיורן הוא גם נוגד זיהומים, ומומלץ לשימוש עם ילדים גם בנושא השקטה והרגעה.
שמן אתרי רבינטסרה בעל תכונות אנטי-ויראליות, תומך גם במערכת החיסון, שלעתים קרובות נפגעת
בתקופות של לחץ משמעותי על מערכת העצבים.
שני השמנים מקלים על ההירדמות תוך השבת האנרגיה. בהקשר זה, הם גם מאד מקלים בעיקר על כאבי הגב התחתון,
כשהם מדוללים בשמן צמחי, במצב טהור או בשילוב עם שמנים אתרים אחרים.

חוש הריח מאפשר ניהול מתח והרפיית מערכת עצבים.

מערכת הריח שלנו, שנמצאת בחללי האף, מאפשרת לקשור מולקולות ריחניות למערכת הלימבית, המכונה לפעמים “מוח הרגשות”.
לפיכך, ברור כיום ששמנים אתרים הם שער כניסה מועדף לרגשות ולזיכרונות שלנו.

אילו פעולות פשוטות ניתן ליישם בהקשר זה?

  • במקרה של הלם או שוק רגשי, עם עוויתות ואפילו קשיי נשימה, נשתמש בשמן אתרי קמומיל רומאי:
    אופן שימוש:
    2 עד 3 טיפות, למריחה בין מקלעת השמש (צ׳אקרת השמש) לצ׳אקרת הלב וגם על מפרקי
    כף היד הפנימיים.
    לנשום עמוק 4 עד 5 פעמים ברציפות.
  • במקרה של עייפות וקושי להירדם נשתמש בשמנים אתרים של רבינטסרה ומיורן:
    אופן שימוש: לדלל 2 טיפות מכל שמן אתרי בכמות נדיבה (כף מלאה) של שמן צמחי מגלעין משמש.
    עסו את הגב התחתון, את קשת כף הרגל וגם את החלק הפנימי של פרקי הידיים, לפני השינה.
    לנשום עמוק את ניחוח התערובת, 4 עד 5 פעמים ברציפות.
    לחזור על התהליך מדי פעם לפי הצורך או עד שבוע ימים רצוף ולהפסיק, או חמישה ימים רצוף בשבוע,
    להפסיק ליומיים וחוזר חלילה.
  • במקרה של חרדה ופחד נשתמש בשמן אתרי לבנדר:
    אופן שימוש: מדי פעם בעת צורך, 2 עד 3 טיפות טהורות, למרוח על מקלעות השמש (צ׳אקרת השמש)
    ועל החלק הפנימי של פרקי כף היד.
    לנשום עמוק 4 עד 5 פעמים ברציפות.
    ניתן וגם מומלץ לשים בערב לפני השינה שמן לבנדר במכשיר פיזור, ולשלב עם שמן של תפוז מתוק או מנדרינה

לילה טוב

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print
גלילה לראש העמוד