שאלות ותשובות

מה ההבדל בין שמן אתרי לשמן צמחי?

אין כל קשר בין שני השמנים.

שמן צמחי כמו למשל שמן זית, אינו נדיף והוא מכיל 100 אחוז שומן. בדרך כלל ללא ריח מיוחד.

שמן אתרי הוא שמן שמורכב ממאות מרכיבים, אינו שמן, מכיל חלקיקים נדיפים המקנים לו ריח ייחודי, מאד מרוכז (טיפות אחדות בטיפול).

הדבר היחידי המשותף הוא ששמן אתרי מדללים בשמן צמחי.

אבל בואו לא נזלזל בשמנים צמחיים. גם להם מרכיבים ״טיפוליים״ ושילובם עם שמנים אתריים יוצר סינרגיה נהדרת.

שמנים צמחיים לדוגמא

שמן שקדים: מרכך את העור ומרגיע אותו. מומלץ לשימוש עם תינוקות.

שמן קלדולה: מרגיע את העור, מזין אותו ונוגד דלקות.

שמן אגוז מקדמיה: שמן שחודר טוב לעור ולא משאיר הרגשה שומנית על פניו. מתאים לטיפולים במערכת הלימפה.

שמן היפריקום: מצויין לכאבי שרירים ומפרקים, דלקות עור, כוויות וכד׳.

שמן חוחובה: מרכך עור יבש, טוב לקמטי עור, עוזר בשיקום תאי העור...

ויש עוד רבים וטובים... כמובן מומלץ להמנע משמנים מינרליים.

האם ניתן להשתמש בשמנים אתריים במטבח?

כמובן!

אלפי שנים שאנו מבשלים וניזונים מצמחים, וגם משתמשים בהם לטיבול. בל נשכח שטיפה אחת של שמן אתרי היא תמצית של עשרות ומאות עלים או פרחים או שורשים וכד׳ כך שיש להם תרומה גדולה בגיוון הטעמים. הם מוסיפים ארומה נהדרת לתבשילים מסוגים שונים.

לדוגמא: בזיליקום הוא הריחן, קליפת לימון, קינמון, אסטרגון, ציפורן, לואיזה או וורבנה, קליפת תפוז, מנטה, עלי דפנה הם צמחים ארומתיים בשימוש קולינארי...

האם מותר למרוח שמן אתרי על העור?

את רוב השמנים צריך לדלל בשמן צמחי על מנת למנוע גירויים מיותרים. כך גם העור לא מתייבש. בנוסף, השמן הנשא הצמחי חודר לעור באטיות.

כשמערבבים את שני השמנים, הטיפול נעשה ממושך יותר.

האם שמנים אתריים הם אנטיביוטיקה?

כן. בחלקם.

אולי עדיף להשתמש בביטוי אנטיספטי מאשר במילה אנטיביוטי שמשמעותה נגד החיים.

להבדיל מאנטיביוטיקה, שמן אתרי אינו הורס את ידידינו הרבים והנאמנים - בקטריות המעיים ״פלורה״.

שמן המופץ למשל  ב״דפיוזר״ מפיץ באוויר תרסיס עם חלקיקים כל כך קטנים, רבים ונדיפים שלמעשה אחרי עשר דקות שימוש,  החדר ״סטרילי״. שילוב נכון של שמנים מפיץ ריח נעים בחדר או במישרד, ומונע מחלות או הידבקויות בין אנשים באותה סביבה.

בטיפולים במקרי דלקות ו״מחלות חורף״,  ניתן להשתמש בשמנים הנחשבים לחזקים ביותר והם אורגאנו, קינמון, טימין, ציפורן, ציתרה ורודה.

אנטיביוטיקה מערבית רגילה מונעת מנבט החיידק  להתרבות תוך חסימת פעולות אורגניות ומטאבוליות שלו. שמן אתרי עושה אותו דבר, ובנוסף יוצר סביבה עוינת להתפתחות מיקרובים.

אבל זה לא הכל.

שמנים מסוימים עוצרים את התפשטות גורם המחלה תוך תמיכה והשפעה חיובית על מערכת החיסון של הגוף. עם אנטיביוטיקה רגילה ״מצילים את העץ תוך השמדת היער״ ומכאן גם הצורך בטיפולים חוזרים ונשנים. שמן אתרי כאמור מוצר טבעי שאינו פוגע בפעילות התקינה של הגוף, בשימוש נכון.

בנוסף, ידוע  שיעילותן של תרופות אנטיביוטיות יורד עם השנים. שימוש יתר ועודף במדינות רבות יצר אצל החיידקים עמידות לתרופות אנטיביוטיות. לכן רופאים העלו מינונים או שינו מולקולות. אולם מסתבר שחידקים הופכים לעמידים יותר ויותר. וכך חוזר חלילה. ישנו חשש אמיתי שיום אחד לא תהיה בשוק תרופה אנטיביוטית יעילה. לא מעט אנו שומעים על חיידק אלים שעמיד לכל התרופות הקיימות, ומספר הקורבנות בבתי חולים רק עולה ועולה.

לכן, בהשוואה לתרופות מערביות אנטיביוטיות, היעילות של השמנים אינה יורדת עם השנים, ואין צורך להכפיל או לשלש את המינונים או את משך הטיפול. חלק מהשמנים הם בעלי מורכבות כה גדולה, שאין חיידקים העומדים בפניהם, בייחוד כשמשלבים כמה מהם ביחד. הסינרגיה מכפילה כוח ויוצרת סביבה שאינה מאפשרת לחיידקים  להתפתח.

בהרבה מקרים בהם אנו הולכים למרפאה בשל דלקת ״אף -אוזן- גרון״, אומרים לנו ש״אין מה לעשות, זו מחלה וויראלית״, כלומר גורם המחלה הוא וירוס ולא חיידק. אנטיביוטיקה אינה עוזרת. אנו חוזרים כואבים הביתה ופונים ל״תרופות סבתא״ להקלה על כאבים והורדת החום.

ובכן, חלק מהשמנים האתרים מתמודדים היטב עם וירוסים, ומונעים המשך דלקת וחלקם עוזר בהתמודדות בכאבים. שימוש בשמנים מונע התדרדרות.

לכן, גם כשלוקחים תרופות רגילות, השמנים אינם נוגדי טיפול אלא מלווי טיפול. אנטיביוטיקה ממוקדת על חיידק אחד בשעה ששמנים אתריים קוטלים מספר רב של ווירוסים או בקטריות.

זוכרים שפעם במעבדה בבית הספר, נתנו לנו לבחון צלוחיות פטרי? ראינו מושבות של חיידקים. לקחנו חומרים מסוימים וראינו את התגובה על המושבות בצלוחית. האם הן המשיכו להתפתח או האם היתה נסיגה... כך גם בודקים את יעילותם של שמנים אתרים במעבדה. ארומתוגרף הוא הגרף המראה את היעילות של השמנים בקטילת בקטריות ושאר גורמי מחלה מיקרוסקופים

האם שמנים אתריים נחשבים לתרופה?

התשובה  מתחלקת לשני חלקים.

לא כי לא מדובר בתרופת מרשם רופא.

כן, כי השמנים מטפלים בגורם לחולי.

השמנים הם חומרים בעלי עוצמה  חזקה מאד. השימוש בהם צריך להיות במינון  מדוייק וזהיר. הם מורכבים ומכילים  חומרים פעילים רבים, וזה מה שמבדיל אותם מתרופה רגילה, המכילה בד״כ מולקולה פעילה אחת, לבעייה אחת. ניקח לדוגמה את שמן הלבנדר. השמן כל-יכול ורב שימושי באופן בלתי רגיל. נשתמש בו במיקרים של יקיצות בלילה, לחץ נפשי או עצבנות, עקיצות יתושים, כוויות עור, כאבי ראש, בעיות עור שונות וכד׳. יש בו כל כך הרבה חומרים פעילים ולכן הוא נחשב לשמן הראשון במעלה לארון התרופות.

האם יש שמנים שאסור להשתמש בהם? האם ישנם כללי זהירות?

כן !

למעט האפשרות שלאדם מסויים יש אלרגיה לחומרים הפעילים,  חלק גדול מהשמנים האתריים ״בטוחים לשימוש״ כמו הלבנדר,

שמנים אחרים חייבים דילול ולקיחה מופרזת ולא אחראית עלולה לגרום לנזק בריאותי.

ישנם מספר שמנים שאסורים לשימוש לאנשים רגישים.

שמנים מסויימים דורשים תשומת לב מיוחדת במקרים הבאים:

  • נשים בהריון: איסור בשימוש שמנים בשליש הראשון של ההריון.

  • נשים מניקות: זהירות, השמנים חודרים לתוך חלב האם.

  • ילדים ותינוקות : לשים לב ומשנה זהירות בטיפול.

  • שימוש לא נכון יכול לגרום לכתמי עור, כוויות, גירויי עור וגירויי ריריות.

  • כשכתוב לקחת טיפה אחת, אז לא לקחת שתיים. לדייק במינונים. טעות יכולה לגרום לאסון.  2 גרם של שמן טיון דביק יכול לגרום להתקף אפילפסיה ושתי כפיות שמן מרווה עלול להסתיים במוות.

  • לא להשתמש בשמנים לאורך זמן ממושך.
    אם השימוש ארוך מידי, יש לחשוב שאולי הוא לא יעיל, ולשנות הרכב. בכל מקרה, לאחר שלושה שבועות לעשות הפסקה של שבוע, ולהמשיך שוב שלושה שבועות וכן הלאה.

  • אם צורכים תרופות הומאופתיות, יש לקחת קודם כל את הטיפול ההומאופתי ואחר כך לעשות את הטיפול בשמנים. בנרתיק התרופות רצוי להרחיק או להפריד בין שתי קטגוריות התרופות הללו.

  • לא לנסות לעשות מספר טיפולים במקביל כי קיימת סכנה של הרעלה. אם ישנן מספר בעיות, מומלץ להתחיל עם הבעייה ה״חמורה״ ביותר. אם ישנן מספר דלקות, ישנה סבירות שהן מאותו גורם. בתום טיפול בבעייה ראשונה, לעשות הפסקה של שבוע- עשרה ימים, ולהתחיל טיפול חדש.

כלל ברזל ב״תאונה״ בשימוש

  • אם אירעה לנו ״תאונה״ ונשפכה לנו כמות של שמן אתרי גדולה מדי על העור או ליד ריריות - יש למחות מייד  את השמן עם נייר סופג או בד כותנה ומייד לשים כמות נדיבה מאד של שמן צמחי (מהמטבח...שמן זית, קנולה, שקדים וכד׳).
    אין טעם לשטוף במים. שמן אתרי מדללים (רק) בהרבה שמן צמחי.

  • אם בלענו בטעות כמות גדולה של שמן אתרי, יש  לשתות מייד כמות נדיבה (50 מ״ל) של שמן צמחי, ולפנות לבית חולים באופן דחוף (עם הבקבוקון של השמן האתרי). יתכן וזה ייצור גירוי לקיבה שיגרור הקאה מיידית.

  • אם טיפה של שמן הגיעה לעיניים, לשטוף בהרבה מים ואם ממשיך לשרוף, לשטוף בשמן צמחי ( רצוי שמן שקדים).   רק שמן צמחי מדלל שמן אתרי !!!

ועוד כללי ברזל:

  • לעולם לא להשאיר בקבוקי שמן אתרי בחזקת ילדים ותינוקות.

  • לסגור היטב את הבקבוקים לאחר השימוש.

  • לשמור בקבוקים בבבית, במקום מוצל, לא בשמש ולא חשופים לחום.

  • שמנים עשירים ב aldéhydes ו   phénol עלולים לצרוב את העור ולכן חייבים לדלל בשמן צמחי.

  • אסור להחדיר שמנים דרך הפה, לילדים עד גיל שלוש.

  • אסור לשים שמן בדיפיוזר כשיש באיזור אנשים הסובלים מאלרגיות או אסטמה.

  • אישה בהריון ו/או מניקה ותינוק עד גיל 3 חודשים- איסור להשתמש בשמן מנטה פיפירטה. כמו כן שימוש בשמנים עם cétone אסורים לשימוש דרך הפה ואפליקציה על העור תהיה שמורה לטיפול מקומי בלבד, שמיקומו אינו באיזור ״החגורה״ בו נמצא העובר.

  • לעולם אין להחדיר שמן טהור ( לא מדולל) דרך האף או אוזניים.

  • איסור להזריק שמנים לגוף.

כיצד משתמשים בשמן אתרי?

את השמנים מחדירים לגוף דרך ״פתחים״ טבעיים:

  • דרך העין: כמעט לא בשימוש אולם יש לדעת שמאחר ושמנים הם נידפים, חלק מזערי נספג בלחות של העין.
  • דרך הפה: על מצע של חתיכת לחם, מעט דבש או שמן צמחי. ניתן לטפטף גם על ״כדורים״ נייטרליים.
  • דרך אוזניים: כמעט לא בשימוש.
  • דרך האף: הרחת שמנים מסויימים בזמן צינון עוזרת ״לפתוח סתימות״ ולהקל בנשימה.
  • דרך הנשימה: להרחת שמן יש אספקטים נפשיים אולם גם אמצעי להחדיר מולקולות לטיפול בריאות כשחולים.
  • דרך רקטאלית: הכנת נרות עם שמנים אתריים והחדרתם ב....הוא אמצעי בטוח, יעיל ומהיר לתינוקות וגם לגדולים.
  • דרך השארה בפה: מתחת ללשון ישנם נימי דם רבים ביותר. שמן על קפסולה באיזור זה יאפשר ספיגה מהירה לדם.
  • דרך וגינאלית: במידה ויש דלקות או גירויים באיזור, טיפול מיקומי יהיה יעיל.
  • דרך העור: העור הוא האיבר הגדול בגוף. דרכו ניתן להספיג כמויות גדולות של שמן כשיש צורך לכך.

לכל שיטה מגבלות ויתרונות. הכמויות משתנות בהתאם לאמצעי ההחדרה, ובהתאם לגיל המטופל ומצבו.

מה בדיוק הכוונה - שמן אתרי מדולל?

שמן אתרי יחיד או סינרגיה של מספר שמנים, ידוללו בשמן צמחי לפי הצורך. הדילול יהיה מ1 אחוז עד 99 אחוז.

כלומר, דילול אחוז אחד משמעו יחידת שמן אתרי אחת בתוספת 99 יחידות שמן צמחי.

  • דילול 1% ישמש בטיפולים קוסמטיים. להוסיף לקרם פנים וכד׳.

  • 3% להחדרה דרך האף, אוזניים ווגינאלי.

  • 5% לטיפול בלחץ נפשי ולהרגעת כללית

  • 10% לטיפול בבעיות גידים, שרירים, מפרקים

  • 30% לטיפול חזק כמו במקרה של טפילים או צילוליט.

  • 50% אם המטפל/ מטופל מהססים להשתמש בשמן טהור, יעני לא מדולל.

  • ישנה חשיבות מכרעת לסוג השמן הצמחי (שמן נשא) שכן לשמנים השונים כושר חדירה וספיגה שונים, ויש להתאים את סוג תערובת השמנים בהתאם לטיפול הנדרש.

כיצד יודעים היכן למרוח את השמן?

את תערובת השמן או השמן הטהור אנו נמרח באיזור מוגדר ולפי כוונה טיפולית מוגדרת:

  • חזה: צד קדמי, אחורי ובצד, לטיפול בריאות והסינפונות.

  • גב: חוליות השידרה: לפעולה על מערכת העצבים ומערכת החיסון.

  • בטן: לפעול על הקיבה, מעיים, כבד, לבלב, שלפוחית המרה, ובאופן כללי על מערכת העיכול או התכווצויות בבטן.

  • בטן וגב תחתונים: זיהומים במערכת השתן, גניקולוגיה ...

  • שורש פנימי של כפות הידים: לעזור להרגיע מערכת עצבים

  • פלקסוס השמש : לאיזון מערכת הלב ומערכת העצבים הסימפטית.

  • רכות, צואר : לכאבי ראש ומיגרנות

  • צואר קדמי: לטיפול חיצוני לגרון

  • נקודות דיקור סיניות או שקרות : להפעלת אנרגיות גוף