אמצעי זהירות בשמנים אתריים

שמנים אתריים הם אמנם חומרים טבעיים, אך מדובר בתמציות מרוכזות ורבות עוצמה.

מטבע הדברים, השימוש חייב להיות מושכל וזהיר. אין להתייחס לשימוש בשמנים בקלות הדעת.

אם קיים היסוס, לעצור ולהתייעץ.

אלרגיה: שמנים אתריים מכילים מאות מולקולות. חלקן עשוי לגרום לתגובת אלרגייה אצל אנשים רגישים ו/או שכבר סובלים מבעיות אלרגיה או אסטמה.

לכן, לאנשים שיודעים שהם בעלי רגישויות, מומלץ לעשות בדיקת אלרגייה כפי שמפורט בדף המיועד.

זהירות על העיניים:

אסור לטפטף שמן אתרי לעיניים או למרוח שמנים אתריים בסמוך להן.

זהירות לא לשפשף עיניים עם אצבעות היד שבאו במגע עם שמן אתרי.

אם נתזה טיפונת לעין, לשטוף במים זורמים, לנגב מייד ולדלל את המקום הנגוע בשמן צמחי.

כלל ברזל: שמן אתרי ידולל תמיד בשמן צמחי {שקדים, זית, קולזה, אגוזים וכד׳… מה שיש במיטבח}.

למעט מתכון ספציפי וייעודי, אסור להחדיר שמנים אתריים לאף, לאוזניים, ואסור להביא במגע עם ריריות אנאליות או וגינליות.

  • אסור להזריק שמנים אתריים לגוף.
  • ישנם שמנים שהם פוטוסנסטיבים. המשמעות היא שחשיפה לשמש לאחר המריחה עלולה לגרום לתגובה הדומה לכויות שמש. לכן, לאחר שמורחים אותם על העור יש להמנע מחשיפת האיזור המטופל לשמש או מנורות UV במשך 8 שעות.
  • שמירה על שמנים בבית: שמנים אתריים ניתנים לשימור מספר שנים בתנאי שהם שמורים בתוך בקבוקוני זכוכית שאינם שקופים, שניסגרים היטב {שהרי הם מאד נדיפים}, שאינם חשופים לשמש וחום.
  • כשמכינים תערובת בבית, להדביק מדבקה על הבקבוק, עליה כתוב תכולה מדוייקת ותאריך ההכנה.
  • חובה להרחיק מילדים ותינוקות.
  • חובה למנוע מגע עם בעלי חיים ביתיים. אם משתמשים במכשיר פיזור בחדר, לוודא שלבעל החיים יש דרך מילוט לחדר אחר, במידה וירגיש לא נוח. רגישותם גדולה מזו של האדם.
  • ישנם שמנים שעשויים להשפיע על המערכת האנדוקרינית של הגוף. חלקם נחשב ל hormonlike. חשוב לקרא ולהבין את המשמעויות של השמנים האילו, ולהתיעץ עם רופא/ה או רוקח/ת או בעל מקצוע אחר בתחום.
  • במידה ולוקחים תרופות על בסיס קבוע, יש לוודא ששימוש בשמן אתרי אינו סותר או מנטרל או מגביר את פעולת התרופות, ולכן עדיף להתייעץ עם רופא/ה או רוקח/ת.
  • אוכלוסייה ״רגישה״: תשומת לב מיוחדת לאוכלוסייה שהינה באופן טבעי ״חלשה״.
    • נשים בהריון: באופן כללי, לנשים בהריון עד תחילת החודש הרביעי אסור להשתמש בשמנים אתריים. יש להתייעץ עם רופא/ה או רוקח/ת לקבלת אישור. שמן מנטה חריפה Mentha piperita אסור לחלוטין לאישה כל מהלך ההריון.
    • ילדים עד גיל 6: מומלץ להמנע לתת לילדים מתחת לגיל 6 שנים שמנים דרך הפה לבליעה. יש להתייעץ
      עם רופא/ה או רוקח/ת לקבלת אישור.
    • לילדים מתחת לגיל 3 שנים אסור לתת שמנים לבליעה בפה.
    • שמן מנטה חריפה Mentha piperita אסור לשימוש בתינוקות עד גיל 30 חודשים.
    • אנשים מבוגרים, אנשים הסובלים מאפילפסיה ואסטמתים חייבים לקבל ייעוץ מרופא/ה או רוקח/ת.
    • אנשים הסובלים מאסטמה ואלרגייה: להמנע משאיפת שמנים כמטהרי אויר או דיפיוזרים למינהם.
    • מטופלי כימיוטרפיה, חולים במחלות ״אוטואימוניות״, מטופלים עם שתל, מטופלי פוריות, מטופלי סטרואידים, אנשים הסובלים מבעיות
      רפואיות כרוניות, מטאבוליות כמו סכרת, הורמונליות, סרטן ו/או נמצאים בתהליך רפואי – חייבים לקבל אישור מרופא/ה או רוקח/ת
      לפני שימוש בשמנים אתריים.
  • לכל שמן הרכב כימי שונה, ולכל מחלה השמן המתאים. בהכנת תערובות שמנים ובזמן הטיפול, חייבים להקפיד ולעבוד לפי המינונים הכתובים. טיפה אחת זו טיפה אחת ולא שתיים, 2 מ״ל זה לא 3 מ״ל. נא לעיין בפרק ייעודי המתייחס למינונים.
  • ישנם שמנים עם שמות דומים. למשל קורנית, אקליפטוס ולבנדר הם משפחות מורחבות מאד. להקפיד להשתמש בשמן הנכון משום שכל שמן בעל איפיונים כימיים שונים שמתאימים לטיפולים שונים. בבואינו לקנות ולהשתמש בשמן מסויים, ההתייחסות החשובה ביותר היא לשם הלטיני.
  • שמנים מסוימים יכולים לגרום להרעלת כבד אם לוקחים מנת יתר. לכן, חשוב להקפיד על המינונים הכתובים ולא לאלתר. טיפול בבליעת שמנים מהפה חייב להיפסק לאחר שלושה שבועות. בד״כ נהוג לעשות הפסקה של שבוע, ולהתחיל מחזור חדש. אולם, אם טיפול נמשך כל כך הרבה זמן- אולי הוא לא מתאים למחלה, או המינון לא טוב…לכן עדיף להתייעץ עם בעל מקצוע.
  • זהירות בשמנים עשירים ב phénols אשר אסורים במריחה או טיפטוף על העור כשהם במצב טהור {כלומר שחובה לדללם בשמן צמחי עד 20 אחוז}.
  • שמנים אתריים ממשפחת ה aldéhydes כמו קינמון יגרמו גם הם לעיקצוץ וגירוי בעור. אין למרוח אותם כמובן על העור במצבם הטהור, וחובה לדללם עד 10 אחוז בשמן צמחי.