מה זה שמן אתרי
שמן אתרי הוא שם הניתן לחומרים נדיפים המקנים לצמח ארומטי את ריחו האופייני
מתוך כל הצמחים בעולם, הפקת שמנים נעשית כנראה מ 200-300 סוגים בלבד.
הצמח צריך להכיל בתוכו באופן טבעי, תמצית מסויימת אותה ניתן להוציא, לזקק ולאפיין.
הצמח מייצר חומרים אילו באופן טבעי, וזאת על מנת להגן על עצמו ממזיקים, למשוך מאביקים, לחסן את עצמו או לדחות/להזמין חרקים, להתמודד עם איזורי מחייה קשים ומזג אויר קיצוני.
המשפחות הבוטניות העיקריות מהם מפיקים שמן: שיפתניים, הדסיים, העריים, המורכבים, הסוככים, האורניים, העישבוניים, המחטניים, ההדרים.
לצמחים יש איברים שונים בהם נימצאת התמצית:
כיסים, תאים, בלוטות, שיערות בלוטיות, עורקים וכד'.
האיברים בצמחיים המכילים תמציות כוללים:
שורש {כמו צמח הוטיבר}, קנה שורש {כמו שורש הג'ינג'ר}, גזע העץ {עץ הארז}, בקליפה {קינמון}, בשרף, בזרעים, בקליפת הפרי, בעלים, בפרחים.
לדוגמא:
מעץ התפוז ניתן להפיק מספר שמנים:
מהפרח ניתן להפיק את שמן הנרולי המדהים.
מהעלים ניתן להפיק את שמן הביגרדייה הניפלא.
מקליפת התפוז ניתן להפיק את שמן התפוז המר הנהדר.
שלושה שמנים מאותו עץ, עם אפיון ביוכימי שונה ולשימושים שונים.
ומאחר ומדובר במוצר טבעי, מטבע הדברים הוא אינו אחיד.
ההרכב הכימי של השמן משתנה בהתאם לגורמים המשתנים בטבע:
איזור גידול, הרכב האדמה, גיל הצמח, גובה אטמוספרי, תנאים אקלימים ומטאורולוגים, מועד הקטיף וכד'. ממש אותם קריטריונים כמו ליבולי ענבים בבואינו לאפיין יין.
כך למשל, לבנדר הגדל באזור פרובנס בצרפת יתן שמן לבנדר השונה בהרכבו הכימי מלבנדר הגדל באלפים האיטלקים או ביוגוסלביה.
כיצד מפיקים שמן אתרי
השיטה המקובלת, העתיקה והנפוצה ביותר להפקת שמן אתרי, היא בזיקוק באמצעות קיטור אדי מים.
בגדול, שמים את חלקי הצמח בכלי קיבול גדול, דרכו מעבירים קיטור אידים. האדים עוברים בהמשך צינון ועיבוי, וחוזרים למצב צבירה נוזלי במיכל שני.
מאחר ושמן קל ממים ואינו מסיס בהם, הוא צף, כך ניתן להפרידם. המים שנישארו ניקראים מי פרחים או הידרולה {בצרפתית} hydrolat, ולהם שימוש נהדר בקולינריה וקוסמטיקה {מאחר והמוצר מאד בטוח לשימוש}. לדוגמא: למי ורדים שימוש בתעשיית הממתקים וגם תוצאות ריפוי מצויינות לפצעי פנים {אקנה} אצל מתבגרים ובכלל.
זמן הזיקוק יכול להמשך שעות רבות.
הוא למעשה מותאם לסוג הצמח. אמנות הזיקוק היא לדעת קודם כל באיזה מועד ובאיזו שעה לקטוף את הצמח או חלקיו, להבטיח את הטריות המיטבית מרגע הקטיף עד הזיקוק, לשלוט באיכות המים ובתהליך הזיקוק, לחץ הקיטור, תנאי זיקוק נאותים, מוקפדים ומדודים, ובעיקר- לדעת בדיוק רב כמה זמן נדרש כדי להוציא את המיטב מכל צמח, כי מולקולות שונות משתחררות בזמנים שונים.
כשמפיקים שמן, המיצוי חייב להיות מסוג צמח אחד. לאחר הזיקוק יש לתת לשמן לנוח בין חודש לשנה.
שיטות הפקה נוספות:
בלחץ או דחיסה: כך מפיקים למשל את השמן הנימצא בכיסונים קטנים בקליפות ההדרים. {לכן מדובר בתמצית ולא בשמן אתרי}.
השרייה: לוקחים צמח ארומטי ומשרים אותו בשמן צמחי {כמו שמן זית, שקדים}, בטמפרטורה נמוכה ולאורך זמן. כך המולקולות מהצמח מעשירות את השמן והוא ניתן לשימוש {במיטבח או במרפאה}.
ישנו מיצוי בעזרת אלכוהול או ממיסים כימיים אחרים.
כיצד לזהות שמן אתרי אמיתי
כיצד עלי להכיר שמן אתרי אמיתי? ומהם הכללים לקניה בטוחה?
ישנם בשוק תמציות ריחניות שונות ומגוונות.
הרבה מהן למעשה סינטזה כימית שאינה צמחית או מדוללת. יש גם תערובת.
חומרים הנמכרים כשמנים ואינם כאילו יכולים לגרום לצריבות, הקאות, כאבי ראש, הרעלות ובעיות אחרות.
חשוב להקפיד על מספר כללים בבחירת שמן אתרי
אין להתפתות ולקנות שמנים זולים.
תמיד לקנות שמן מיצרן ידוע ובבתי מרקחת או בתי טבע מוכרים. לא לקנות בדוכני רחוב או בבזארים מזדמנים.
על בקבוקון שמן אתרי אמיתי חייב להופיע השם המקובל בעברית ו/או שפות נוספות, השם הלאטיני, המוצא, המרכיב הפעיל וכד'.
אם השמן נועד להיות טיפולי, עליו להיות באיכות חסרת פשרות. 100% טהור, 100% טבעי, 100% שלם, כלומר שהזיקוק נמשך מספיק זמן והמיצוי כולל את כל המרכיבים הארומטיים. אם הצמח גודל תחת השגחה מוסמכת ל"אורגאני" הרי זה מצויין וראוי להוכרה אך לא חובה.
שמנים אתרים מכילים מאות מרכיבים
לכל שמן ישנה "חתימה דיגיטאלית" או פרופיל ביוכימי.
יצרני השמן הגדולים והמוכרים עורכים ביקורת איכות במעבדה, וזאת על מנת ללמוד את ההרכב הכימי של השמן שזה עתה יוצר מהיבול האחרון.
האיכות יכולה להשתנות משנה לשנה ובהתאם ליבול ואיזור הגידול.
זו אחריות מאד גדולה להפיץ תזקיקים טיפוליים {בעלות מעבדה גבוהה ביותר}, אולם כך הלקוח יכול לראות בדיוק את מה שהוא קונה, ולהיות בטוח שלא מדובר בחומר מזוייף. מימין ניתן לראות דוגמא לאנליזה כימית של שמן מרווה רפואית. העסיס המופלא הטבעי הזה מורכב מ67 חומרים פעילים.
הבקבוק חייב להיות מזכוכית ולא מפלסטיק.
הזכוכית חייבת להיות כהה ולא שקופה.
התוית חייבת לפרט את שם המעבדה, שם בוטאני של הצמח ומשפחתו, מינו, תת-מינו {אם קיים}.
להזכיר שבבקבוקון אחד תהיה תמצית של צמח אחד {למעט אם קונים בידיעה, תערובת שמנים לשימוש ספציפי}.
ציון הכימוטיפ, כלומר מהן המולקולות הביוכימיות הפעילות {העיקריות} המאפיינות את השמן. {וזאת למה? משום שיש מספר סוגי אקליפטוס ומספר סוגי לבנדר וכד'. לכל אחד מרכיב ביוכימי שונה ואופייני שהוא המפתח לסוג הטיפול. אמרנו גם שההרכב הכימי משתנה מיבול ליבול ובאזורי גידול שונים בעולם}. זה למעשה ביטחון לביקורת ומעקב מעבדה המבטיח מוצר אמיתי ואיכותי.
החלק בצמח שזוקק
ציון שמדובר בשמן שהוא 100% טהור, 100% טבעי, 100% שלם,
מיספר סידרתי של היצרן {למעקב אם מתעוררת בעייה}.
מדוע ישנם שמנים אתרים יקרים ושמנים אתרים זולים?
מחיר השמן הוא תשקיף של זמינותו, או היצע וביקוש בעולם.להלן מספר סיבות:
בצמחים שונים האיבר ממנו מפיקים את השמן דל ביבול מטבעו. קימים צמחים עשירים וקיימים צמחים עניים בשמן. למשל- נדרשים 3500-4000 ק"ג עלי כותרת של Rose de Damas שמהם יופק קילו אחד של שמן אתרי. בנוסף, הקטיף אמור להיות מוקדם בבקר, כי זו השעה בה השמן עולה לתפרחת.
לעומתו, הלבנדר Officinale מניב ק'ג אחד של שמן מ150 קג' תפרחות. או 6-7 ק'ג של ניצני ציפורן יניבו ק'ג אחד של שמן.
שינויים אקלימיים ובמזג האויר, מחלות ופגעי טבע עלולים לחסל יבולים שלמים או להיטיב עם יבולים אחרים, וכך להשפיע על כמות השמן בעולם ומכאן על מחירו.
מהם השימושים העיקריים בשמן אתרי
- בריאות: כאבי גרון, שפעת, עקיצות, דלקות מפרקים, שילשולים, שטפי דם, כינים, זיהומים וויראלים, פטריות, טפילים, אסתמה, בעיות עור שונות ועוד צרות בריאותיות ואחרות…..בגדול- טיפול בגוף באמצעות טיפולי מריחה.
- איכות חיים: ג׳ט-לג, עייפות כרונית, עצבות, לחץ נפשי, דיכאון, יקיצות בלילה, כעס ועצבנות, קושי בריכוז ועוד בעיות מסוגים שונים…..ובגדול טיפול על הנפש. בהרבה מקרים דרך הרחה.
- קוסמטיקה: בסיס לבשמים, תמרוקים וטיפוח הגוף {מוצרים תעשייתיים ותוצרת בית}. ניתן לשלב במוצרי מדף שיש בבית.
- בבית: תרסיסים לבית כנגד אקריות, דוחה יתושים, חיטוי, הרגשה טובה.
- במטבח: תיבול מנות עיקריות והאחרונות
- חיות בית: עזרה לידידינו הכלבים, הסוסים בבעיות זיהום וטפילים.
איך משתמשים בשמן אתרי
– בליעה.
– נרות להחדרה בפי הטבעת,
– נרות לשימוש וגינאלי.
– בנשימה כמו באיור בצד שמאל
– במריחה והחדרה לעור.
– ניתן לבחור בשיטה אחת או בשילוב, תלוי בסוג הטיפול ואזור הטיפול.
בכל מקרה, השמנים חודרים לגוף ונכנסים למערכת הדם אשר מסיע את החומרים הפעילים אל המקום בהם הם יפעלו.
עודפים יצאו באופן טבעי דרך הריאות או השתן.