עצירות הינה גורם ללחץ stress.
אבל גם לחץ גורם לעצירות.
גורם ותוצאה, יין ויאנג.
המפתח לבריאות טובה הוא מעיים נקיות.

התיאוריה לגורמי התופעה מקורה מהרפואה המסורתית הסינית.
אין לייחס את הדברים אלא לאנשים שבד״כ בריאים, ושתופעת העצירות אינה נובעת ממחלה או מטיפול.

קשה להגדיר מהיא עצירות, כי כל אדם מתפקד אחרת.
תארו לעצמכם שבעיקרון, הגיוני לחשוב שאם אוכלים 3 ארוחות ביום, צריכות להיות גם 3 יציאות ביום….
מי שכך, עשוי לחשוב שיציאה אחת ביום תחשב לו כעצירות…..
אז אנו לא בעולם אוטופי, וננסה לשמור לפחות על המינימום שזה יציאה אחת ביום בבקר, על מנת להיות נורמאלים….

עצירות זו תופעה בה פסולת המזון נשארת מסיבה זו או אחרת במעיים ואם יומיים כבר לא ביקרנו בחדרון הקטן, יש סיבה לדאגה.

כשהחומר האורגאני אינו בתנועה ונשאר זמן רב בצינורות העיכול, מתחילה תסיסה.
בנוסף, הגוף סופח בחזרה רעלים מהאשפה שהיתה אמורה לצאת.
הרעלים משפיעים לרעה, דבר ראשון, על הכבד.
הכבד, ידוע כאחד ששולט על מצב הרוח שלנו, ומאחר שהוא סופג רעלים, מצב הרוח הופך לשלילי רגזני, כעוס עד כדי דיכאון.
ומאחר והכבד שולט בדם ומפיץ אותו, כל האיברים הפנימיים נפגעים, ופעילותם וחיוניותם קטנה.

לדוגמא: העור יפסיק להקרין, ופצעונים {מוגלתיים} יופיעו כפטריות אחרי הגשם. הוא יהיה פחות גמיש. חלק מהשרירים ״יתפסו״, דבר שיגרום לכאבי צואר, ראש, מיגרנות וכד׳. השפתיים יהיו חיוורות, הזעה ספונטאנית, נשימות קצרות וחולשה כללית.
כך אנו נכנסים למעגל נוסף של stress, שמזין את הבעייה מההתחלה, וחוזר חלילה.

נהוג לאמר שאנשים שיש להם נטייה לעצירות הם כאילו שיש להם צורך ״לשמור על הכל״, שיש להם קושי לוותר, שחייבים ״לנהל״ ללא יכולת לתת למישהו אחר לעשות ת׳עבודה…..בקיצור…..יש להם בעייה ״לשחרר״ במלוא מובן המילה. הם שומרים את הבעיות שלהם בפנים ונעשים מהר מאד אמוציאונלים.
אחד הפיתרונות למי שסובל מבעייה כרונית הוא ללמוד לתקשר, לדבר, להוציא רגשות החוצה, לשתף מועקות עם בני/בנות זוג או חברים ואנשי סוד.

נפש רגועה, נפש שלמה, נפש שמחה לא תאפשר לגוף להגיע למצבים כרוניים.

להלן שתי סיבות עיקריות לתופעה:

1. אנו נכנה את הסיבה הראשונה כ״חוסר בצ׳י ודם״.
החיים המודרנים במבני בטון, זיהום אויר, צריכת מזון מהונדס גנטית, פירות וירקות מהונדסים ומרוססים, מזון תעשייתי….כל אילו מספקים לגוף אבני בניין דלים בערכים תזונתיים.
אי פעילות פיזית מוסיפה חטא על פשע…וכל האמור ביחד גורם לגוף שלנו לייצר צ׳י בכמות קטנה יותר או דלה יותר.
צ׳י זו ״תמצית״ המזוקקת מעיכול מזון בשילוב פעולת הנשימה. התמצית הזאת מזינה את הדם ומספקת אנרגיה לתפקוד אברי הגוף ומערכותיו.
אם הצ׳י דל או מועט, יש לנו ״פחות דם״ ופחות אנרגיה.
כתוצאה מכך, לקיבה יש פחות אנרגיה, ופעילות העיכול שלה נפגמת. היא גם אחראית להוריד את המזון למטה {ואם היא חלשה, יתכנו צרבות בוושט}.
למעיים קשה לספוג את החומרים המזינים שבמזון, למעי הגס והרקטום אין מספיק אנרגיה להמשיך בספיגה ולדחוף את החומר המעוכל כלפי מטה והחוצה.
הערה נוספת: ישנם אנשים רבים שנוטים לשתות כמויות גדולות של משקאות קרים, לאכול דברי מתיקה, אנשים טבעונים או צמחוניים שחיים רק על סלטים קרים. ובכן, אכילת מזון {על בסיס קבוע} מתוק פוגעת בתיפקוד האנרגטי של הטחול. מאכלים קרים פוגעים באנרגיה והתפקוד של הקיבה. הקיבה והטחול הם שותפים קואליציונים, קשורים ומשלימים זה בזה אנרגטית. אכילת מזון קר ומתוק היא הזמנה לפגיעה בתיפקוד של שני האיברים האילו {ולמרות שישנה עצירות, הצואה תהיה מאד רכה}.

2. אם הגורם הראשון נבע מ״חוסר״, הגורם השני נובע מ״עודף״.
שתייה לא מספקת, אורח חיים לא מאוזן, אלכוהול, מזון חם, חריף ושמן, סיגריות, בשר אדום ושינויים רבים כגון נסיעות או טיסות בתדירות גבוהה, לחץ בעבודה, לחץ נפשי משפחתי, מחשבות רבות וטורדניות – כל אילו יוצרים ״חום פנימי״. למעשה, אורח חיים פרוע ולא מאוזן, מכניס את הגוף למצב של stress קבוע. במצב זה הגוף מפנה אנרגיות ואמצעים ל״הישרדות״, ו״מזניח״ את העיכול. אנו לא מדברים על מצב חד פעמי, אלא על סגנון חיים שמוליד לאט ובטוח בעייה כרונית.
החום שהוזכר אינו בהכרח כזה שנימדוד ונראה 39 מעלות צלזיוס, אלא חום של אנרגיית האיברים הפנימיים, דבר שפוגע בחיוניות התיפקודית של הקיבה והמעיים.
הצינורות הארוכים שבד״כ לחים ומלאי חיות מתייבשים ומאבדים את הגמישות ואת היכולת לספוג ולדחוף מטה.
החום מיבש את נוזלי הגוף, ולצורך העניין, הצואה בהיותה עדיין בגוף נחשבת כנוזל גוף.
במקרה הזה הצואה תהיה קשה, יבשה ויהיה קושי להוציאה.
תהיה לנו הרגשת יובש בפה, ויהיה גם ריח רע מהפה, צמא, פנים אדומות, שתן מועט וכהה, לשון אדומה.

לסיכום ביניים:
אם מי מאיתנו מזהה דפוס חיים שעסוי להצביע על הגורם לעצירות, הדרך קלה. עצירות זו לא מחלה בפני עצמה, זה לא בא ״מהשמיים״.
יש להסיר את הגורם, לעבור לתזונה מזינה, מתאימה לי באופן אישי, שגם משמחת אותי.
בגדול לנהל אורח חיים בריא. תשאלו את הרמב״ם !!
לשתות מספיק מים, ירקות ופירות ללא הגבלה, לאכול במועדים קבועים, להזיז ת׳גוף, להרגיע את הנפש,
אם ניתן, אז להקטין דברי לחמים, בורקסים ושאר בצקים עם שפע גלוטן {שהופך לדבק במעיים} וגם ל ש ח ר ר את שסתום סיר הלחץ של הרגשות.

להלן מתכון מצויין של שמנים אתריים לטיפול בעצירות, והוא ממש יעזור לכם בזמן המשבר.